פוסט בפייסבוק, הודעה בקבוצת וואטסאפ, ביקורת בגוגל, תגובה באינסטגרם או אפילו אמירה שנאמרה במסגרת העבודה – פרסום שפוגע בשמו של אדם עלול, בנסיבות מסוימות, להיחשב ללשון הרע.
עם זאת, לא כל ביקורת, עלבון או אמירה לא נעימה מקימים בהכרח עילת תביעה. חוק איסור לשון הרע והפסיקה מבחינים בין ביקורת לגיטימית לבין פרסום שעלול לפגוע באופן ממשי בשמו הטוב של אדם, בעסקו או במקצועו.
מהי לשון הרע לפי החוק?
חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע, בין היתר, כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני אחרים, לעשותו מטרה לבוז או ללעג, לבזותו בשל התנהגות או תכונות המיוחסות לו או לפגוע בעבודתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
לכן, גם פרסום שאינו כולל קללה מפורשת עשוי להיחשב בעייתי. כך למשל, פרסום המייחס לבעל מקצוע רמאות, חוסר יושר, התנהלות פלילית או התנהגות מקצועית חמורה עלול לפגוע במוניטין שלו בצורה משמעותית.
הבחינה אינה מתמקדת רק בשאלה האם האדם שעליו דיברו נעלב. בית המשפט בוחן כיצד האדם הסביר היה מבין את הדברים, ובהתאם להקשר המלא שבו פורסמו.
כדי שתהיה לשון הרע צריך גם להיות "פרסום"
אחד המרכיבים המרכזיים הוא שהדברים פורסמו או הגיעו לאדם נוסף מלבד מי שהפרסום מתייחס אליו, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
המונח "פרסום" רחב מאוד. הוא עשוי לכלול דברים שנאמרו בעל פה, הודעות כתובות, תמונות, סרטונים, פוסטים, תגובות ברשתות החברתיות, הודעות וואטסאפ ואף שיתוף של תוכן שפורסם על ידי אדם אחר.
לכן, הטענה "רק כתבתי את זה בקבוצה" או "רק שיתפתי פוסט של מישהו אחר" אינה בהכרח פוטרת מאחריות.
האם ביקורת שלילית היא לשון הרע?
לא בהכרח.
מותר לאדם להביע ביקורת, לרבות ביקורת קשה, ובוודאי שלא כל לקוח שכותב שלא היה מרוצה משירות מסתכן אוטומטית בתביעת לשון הרע.
יש הבדל משמעותי בין תיאור חוויה אישית והבעת דעה לבין הצגת טענות עובדתיות חמורות כלפי אדם או עסק. לדוגמה, יש הבדל בין לקוח הכותב כי לדעתו השירות שקיבל היה גרוע, לבין טענה שלפיה בעל העסק "מרמה לקוחות" או מבצע עבירות.
הניסוח, ההקשר, העובדות שעליהן מבוסס הפרסום והדרך שבה הקורא הסביר מבין אותו – כולם יכולים להשפיע על התוצאה המשפטית.
ואם מה שפורסם הוא אמת?
גם כאן התשובה אינה מסתכמת ב"זה נכון ולכן מותר לפרסם".
החוק מכיר, בין היתר, בהגנת אמת בפרסום, אולם לצורך הגנה זו נדרשים ככלל גם אמת בפרסום וגם עניין ציבורי בפרסומו. קיימות בחוק גם הגנות נוספות, ובהן הגנות המבוססות במקרים מסוימים על תום לב.
לכן, העובדה שמפרסם משוכנע שהדברים שאמר נכונים אינה מספיקה בפני עצמה כדי לקבוע שאין לו חשיפה משפטית.
דוגמאות למקרים שכדאי לבחון משפטית
לא ניתן לקבוע לפי משפט בודד האם קיימת עילת תביעה, אך ישנם מקרים שבהם בהחלט כדאי לבדוק את הדברים לעומק:
- אדם מייחס לכם עבירה פלילית, מרמה או התנהגות בלתי חוקית.
- לקוח מפרסם טענות עובדתיות חמורות נגד העסק שלכם.
- עובד, מעסיק או קולגה מפיץ מידע שעלול לפגוע במעמדכם המקצועי.
- פורסם נגדכם פוסט ברשת חברתית שממשיך להיות משותף ולהגיע לאנשים נוספים.
- נשלחו עליכם הודעות בקבוצות וואטסאפ של עובדים, לקוחות, הורים או קהילה.
- פורסמו תמונה, סרטון או מידע בצירוף כיתוב שעלול להציג אתכם באור מבזה.
- קיבלתם מכתב התראה בטענה שאתם עצמכם פרסמתם לשון הרע.
בכל אחד מהמקרים הללו יש לבחון לא רק מה נאמר, אלא מי אמר זאת, בפני מי, באיזה הקשר, מה ניתן להוכיח ואילו הגנות עשויות לעמוד לכל אחד מהצדדים.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע?
כדאי לפנות לקבלת ייעוץ כאשר הפרסום עלול לגרום נזק ממשי לשם הטוב, לעסק, למקום העבודה או למערכות יחסים מקצועיות – ובמיוחד כאשר מדובר בפרסום שמתפשט ברשת.
חשוב גם להתייעץ לפני שממהרים להגיב בפומבי. תגובה שנכתבת מתוך כעס עלולה להסלים את האירוע ולעיתים אף ליצור פרסום חדש ובעייתי בפני עצמו.
עורך דין העוסק בלשון הרע יכול לבחון את הפרסום ואת ההקשר שבו נעשה, להעריך האם קיימת עילת תביעה או הגנה אפשרית, ולייעץ האם נכון לפנות למפרסם בדרישה להסיר את הדברים, לפרסם תיקון או התנצלות, לשלוח מכתב התראה או לנקוט בהליך משפטי.
נפגעתם מפרסום? שמרו קודם כל את הראיות
כאשר מדובר בפרסום באינטרנט, מומלץ לשמור תיעוד של הפוסט, התגובה או ההודעה כפי שהופיעו בזמן אמת. פרסומים יכולים להימחק במהירות, ולכן לתיעוד עשויה להיות חשיבות רבה אם בהמשך יהיה צורך לבחון את האירוע מבחינה משפטית.
בסופו של דבר, דיני לשון הרע תלויים מאוד בנסיבות. לעיתים משפט שנראה חמור במבט ראשון לא יקים עילת תביעה, ובמקרה אחר דווקא מספר מילים קצרות עלולות לגרום לפגיעה משמעותית ולהצדיק פעולה משפטית. לכן, כאשר קיים ספק והפרסום עלול להשפיע על שמכם או על פרנסתכם, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני לפני שמחליטים כיצד לפעול.
